<h1>ראבי"ה סימן תמ"ו</h1>
<h2>דף ט:</h2>
הניח תשע צבורים של מצה ואחד של חמץ וניטל אחד מהן ולא ידעינן אי חמץ [הוא שנטל] אי מצה היינו תשע חנויות, דבמקום קבוע ספיקו אסור, וכן הכא. אי נפל לקדירות בפסח, שהוא ספק איסורא דאורייתא, (ובנמצא הלך אחר הרוב) אבל בספק לענין בדיקת חמץ, שהוא דרבנן, מקילין. [ובנמצא הלך אחר הרוב]. שני ציבורים אחד של מצה ואחד של חמץ ושני [בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ושני] עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ ולא ידענא הי להאי עייל [והי להאי עייל] תלינן לענין בדיקה לקולא ואין צריך לחזור ולבדוק את הבית הבדוק. [י' ע"א] ציבור אחד של חמץ ושני בתים בדוקים ושקל ונכנס לאחד מהם ולא ידענא לאיזה נכנס אם באו לשאול ביחד מחייבים להו לבדוק, דלא ליהוי מילייהו דרבנן כי חוכא ואטלולא, (תנן לא ישכור אדם וכו' בדר עמו) זה אחר זה (ו)אין מצריכין לבדוק, בא לשאול עליו ועל חבירו פלוגתא דרבי יהודה [ורבי יוסי]. והילכתא כרבי יוסי, [ו]צריך לבדוק. ויש לומר, דבבדיקה מקילין, אלא לענין אכילה מחמירינן כר' יוסי. וכן מפרש בכולה שמעתין על דרך זה. ספק על ספק לא על היינו בקעה, ואין צריך לבדוק. וכן על ובדק [ולא אשכח. וכן על ובדק] ואשכח, ואין צריך טפי לבדוק. הניח תשע ומצא עשר צריך בדיקה אחריהם, כרבנן, וכן [בהמניח עשר ומצא תשע, דאמרינן הני אחריני נינהו], וכן בהמניח בזוית זו ומצאו בזוית אחרת.
